טיפול הCBT מבוסס על גישה פסיכולוגית שנחקרה בעשרות השנים האחרונות, ונחשב לאחד הטיפולים היעילים ביותר בעולם בטיפול בהפרעות חרדה, דיכאון וערך עצמי. הגישה עוסקת בשינוי דפוסי חשיבה והרגלים המייצרים רגשות שליליים ומצב רוח שלילי. נתונים סטטיסטיים חושפים כי חלק גדול מאוכלוסית העולם סובלת מהפרעות במצב הרוח, ובישראל קרוב ל-90% הסובלים מהפרעות שונות ונזקקים לטיפולים רגשיים לא יכולים לעמוד בעלויות הגבוהות של הטיפול. כדי להנגיש את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי CBT לאוכלוסיה, פותחה באנגליה תוכנית הכשרת מטפלים קוגנטיביים בעצימות נמוכה.
הטיפול מתמקד בזיהוי של הקשיים או הבעיות ואיתור הדרך שבה הוא מגיב להם. לאחר הזיהוי של הבעיה ואיתור התגובות שמשינות את הבעיות, נעשית המשגה, ונקבעות המטרות ותכנית הטיפול. בין היתר, מאפשר הטיפול לייצר דפוסים מחשבתיים והתנהגותיים, המאפשרים פרספקטיבה והבנה בהתבסס על עובדות.
קודם מחשבות חדשות, ובעקבות כך התנהגות חדשה.
בעקבות ההצלחה של הגישה הזו בעולם הטיפול, אנשים פונים למטפלים המתמחים בתחום ה-CBT בעליה משמעותית, על מנת להיפטר מהדפוסים והקשיים התוקעים אותם ולאפשר לעצמם לחיות בצורה מודעת לצרכים והרצונות שלהם.
ה-CBT מראה שעל מנת לטפל בבעיה או בקושי נפשי, אין בהכרח צורך להתעסק בעבר המטופל. הטיפול יחסית קצר ומוגדר מראש בזמן. הוא משוייך להווה ומתמקד ברצון של המטופל לשנות את החשיבה שלו בזמן אמת.
המטופל בדרך כלל יחווה שינוי גדול תוך תקופה קצרה וברוב המקרים ההשלכות יהיו משמעותיות על החיים.
מה זה CBT ומדוע כדאי להתוודע לשיטת הטיפול הזו?
עידן הקורונה יצר בעיות חדשות אשר חלקן יכול להיפתר בטיפול בשיטת CBT. זוהי שיטה טיפולית אשר בניגוד לתיאוריות פסיכולוגיות רווחות, מבקשת ליישם טכניקות אפקטיביות לפתרון בעיות אישיות גם בטווח קצר.
בין הבעיות בהן מטפלת השיטה: הפרעה כפייתית, בדידות, הפרעות קשב וריכוז. חוסר סיפוק, קושי במימוש הפוטנציאל. בעיות חברתיות, התמודדות עם משברים אישיים. מתח נפשי, דאגנות יתר , טראומה ופוסט טראומה ועוד.
התפתחות השיטה התאפשרה בשנות השבעים, הודות לד”ר אהרון בק, פסיכיאטר אמריקאי אשר טען כי טיפול פסיכותרפי התנהגותי עשוי להיות יעיל במקרים של דיכאון ובעיות אחרות, תוך יצירת השינוי המבוקש ע”י למידה של שליטה עצמית, מיומנויות חברתיות ושינוי מחשבות והתניות על בסיס העבר המגבילים ומעצימים את הבעיה.
CBT – Cognitive behavioral therapy הנה גישת העל המדעית המוכחת של טכניקות טיפול קוגניטיביות הכוללות: מנטורינג, דמיון מודרך, קואוצ’ינג, NLP ועוד. כולן נכללות תחת מטריית טיפול פסיכותרפי קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי
LI CBT
הגישה הקוגניטיבית
פסיכולוגים קוגניטיביים ניסו במרוצת השנים להבין איך המוח שלנו עובד. איך אנחנו מעבדים אינפורמציה. מה גורם לנו להתנהגות מסוימת.
אחת המטאפורות שמלוות את המהפכה הקוגניטיבית לטוב ולרע הוא שאנחנו דומים למחשב.
יש איזשהו קלט שנכנס אלינו, אנחנו מעבדים ויוצאת בסופו של דבר תוצאה, הפלט. החוקרים הקוגניטיביים מבקשים להבין מה בדיוק קורה שם בין קלט לפלט, איך אנחנו יוצרים תוצרים מנטאליים או התנהגותיים. אם נבין את הדרך בה העיבוד עובד ונקבל מפתח ל”קוד” שמניע אותנו כך נוכל להבין למה לפעמים יש תוצרים מסוימים ולא אחרים, למה אנחנו בריאים ולמה לא ונדע להבין איפה בדיוק הבעיה בעיבוד כדי שנדע לטפל בה.
קוגניציה – אחד מתחומי הפסיכולוגיה הבולטים והמשגשגים. גם באישיות, אנחנו יכולים להתבסס על תהליכים קוגניטיביים כדי לנסות להבין איך אנחנו שונים אחד מהשני.
ההגדרה לאישיות לפי הגישה הקוגניטיבית אישיות היא תוצר של האופן בו אנחנו מפרשים את העולם.
אנחנו “נתקפים” בכל רגע נתון ע”י המון צבעים, צורות, פסים, ריחות ומהכול אנחנו איכשהו מצליחים לזקק אנשים, פרצופים, כיסאות, מחשבים. איכשהו אנחנו גם יכולים למקד את עצמנו ולהקשיב ולהבין ולעשות קישורים.
אם אנחנו נבין מה גורם לאדם מסוים לפרש דבר בצורה מסוימת ולאדם אחר לפרש את אותו דבר בצורה אחרת, ונקבל מפתח ל”עיבוד”, נוכל להבין מהי אישיות.
עקרונות הגישה הקוגניטיבית
1. אנחנו יוצרים את המציאות שלנו. ביום-יום אנחנו חיים מתוך תחושה שהמציאות קיימת ואנחנו “נחשפים” אליה. לא כך. המציאות שאנו קולטים בחושים שלנו היא מציאות שאנו משפיעים עליה לא מעט.
2. עיבוד מידע לא דורש מודעות. תהליך שקורה באופן אוטומטי (יעיל, מהיר, ללא מאמץ ולא מודע).
3. עיבוד מידע מתרחש בשני הכיוונים (מלמטה למעלה, מלמעלה למטה). מה הכוונה? אנחנו קולטים את הנתונים מבחוץ ומרכיבים אותם למשהו שיש לו משמעות עבורנו. בנוסף, אנחנו גם “זורקים” רעיונות, דעות וידע מוקדם שיש לנו על המציאות וזאת “המציאות” בעינינו.
4. מה שאנחנו מפרשים תלוי מאוד בהקשר. אותה דוגמה משיעור “תהליכים קוגנטיביים” עם B ו-13. אנחנו נותנים את המשמעות לסיטואציה בהתאם להקשר שלה, ואם לי יש הקשר מסוים אני אפרש אחרת את הסיטואציה לעומת אדם שההקשר שלו שונה.
5. אישיות כהבדלים בעיבוד המידע. האישיות שלנו שונה מאחרים כי אנחנו מעבדים אינפורמציה באופן שונה.